בואו נדבר על מושג שלא כולנו אוהבים לעסוק בו – דיכאון. בהקשר של הריון לידה ואימהות יש לדיכאון תפקיד וממשק חשובים בכל הריון ולידה של ילד חדש כמעט. זה מוזר לחשוב על כך שהאישה שרק עכשיו זכתה לראות את יוצא חלציה בריא ושלם ואשר הגשימה את יעודה הטבעי והאינסטנקטיבי כפי שכל אישה היתה רוצה, נמצאת בדיכאון עמוק, חוסר חיוניות בדרגות משתנות ולפעמים אטומה, חסרת רגשות ולא רואה לאן יוליך אותה היום שלמחרת. המדע קורא לזה – הכימיה של המח ואם כך אז הכימיה אינה מכירה בהיותו של ארוע שמח או עצוב, בכימיה היא כימיה וכשמשהו יוצא מאיזון היא משתוללת ונותנת את אותותיה מבלי להבחין בנסיבות.

דיכאון שלאחר הלידה לא חייב להופיע מיד עם הלידה. אצל רוב הנשים זה אכן רצף ארועים כרונולוגי והן זוכות לקבל את הדכאון ממש שבועות מספר לאחר מכן. אצל חלק אחר של הנשים זה עשוי לקחת כמה חודשים וישנן כאלה שהתהליך עשוי להיות מובן ככזה רק לאחר שנתיים ושלוש ואפילו יותר מזה במקרים מסויימים. התפקיד של הרופא המטפל וכל רשת התמיכה שיש סביב אישה בדיכאון הוא לשלוף אותה " החוצה " במצב הכי טוב שניתן ובזמן הכי מהיר שניתן. למעשה, ככל שמתרחקים מתאריך הלידה המקורי הסיבה לדיכאון הולכת ומתעמעמת. אם היולדת היא ללא רקע של דכאונות או בעיות מצב רוח, יש יסוד סביר לשער שהרקע לדברים הוא הלידה בכל זאת.

מהי הסיבה לדכאון, זה לא באמת חשוב. זה אולי משנה לפרק הזמן הכי קרוב שאז יש לצפות להתאזנות טבעית של חלק מן הנשים או לסוג הטיפול שהיא תקבל. מה שבטוח זה שלא ממש משנה מהו שמה או מה המקצוע שהיא עסקה בו, אם ניהלה קבוצת הרזיה בחיפה, היתה רוקחת בפארם או מנהלת מרפאה וטרינרית. כשהדיכאון קורה, זה כואב לכולם וכשיש תינוק רך בתמונה, זה כואב פי כמה. דכאונות שלאחר הלידה עשויות להביא משפחה שלמה למצוקה איומה, טווח הרגשות או ההתנהגויות שהאם המדוכאת יכולה להביא אל השולחן הוא גדול מאד ולא כולן ניתנות לעיכול בקלות.

לראות אישה אהובה או אמא מסורה מתנהגת באפטיות למשפחתה ולא מצליחה במשך ימים ארוכים לגלות סימני אהבה וזיקה ליקרים לה מכל זו ממש תופעה בלתי מוסברת. אישה שעשתה הכל, בישלה, למדה ניקתה, התקינה מכשירי הקלטה זעירים ליד מיטת התינוק, והיתה אמא למופת, ניהלה מרפאה וטרינרית והיתה מאהבת ואשת איש, פתאום לא מוצאת שום סיבה לקום בבוקר. מה שתאמרו לה לא יצליח להיות מפוענח כדברים בעלי ערך ומשמעות. המסך ירד, המערכת מעורפלת ואין ממש כלים להתמודד עם התכנים ההגיוניים לכאורה. אין אף אחד בבית. אין מה להיות עצובים, הפתרון בדרך כלל הוא מעבר לפינה. ישנן תרופות והן נשנענות על אבחנות מוצקות ומדעיות. צריך ללכת מלאי תקווה ולהמתין עד שהדברים יתקנו את עצמם.
לחצו לכניסה לאתר G Club לפרטים